לפני קצת יותר משנה השתוללה כאן מגיפה…

מישהו זוכר? קורונה משהו?

חלקית…

נתנו חיסונים, הסבירו לנו שיש גם "מנות דחף", וגדולי ישראל הביעו את דעתם על כך…

אך דומה שבהקבלה לחיים, מנת הדחף מקבלת קונוטציה חיובית, שגם את מנות הדחף שלנו לנו לחיים האישיים באיזה שהוא מקום אנו לא צריכים לקבל לשם כך איזה חיסון מסוים, הכל נתון בהחלטה פנימית שלנו ש: "לא עוד", אני לא יוטרד יותר ממחשבות שליליות אלא האמת הפנימית שלי היא תנצח…

וכך המחשבה מנצחת כל דימיון וכל פגע רע..

הבה נראה כיצד אנו מוצאים זאת בפרשתנו (א,כז):

"ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים וכו'".

כותב על זה המדרש בבראשית רבה (ח,ה): "בשעת בריאת העולם אמת אמר אל יברא, מה עשה הקב"ה השליך אמת ארצה שנאמר אמת מארץ תצמח"

הקב"ה התייעץ עם המלאכים ושמע כביכול את כל הדעות, אך בכל זאת החליט לברוא את האדם ולהשליך ארצה את האמת, והשאלה מתבקשת… מדוע?

כותב הגאון ר' לוי יצחק מברדיטשוב זצוק"ל "סנגורן של ישראל" בספרו קדושת לוי על הדברים הללו:

"הכלל, כי האדם שהוא שקרן אינו יכול לעסוק אפילו בזה העולם בעסקי העולם הזה, כי מי שהוא שקרן, אינם רוצים לעשות עימו אפילו משא ומתן, ולדבר עימו, ובאמת בשאר מצוות, אפילו כשאדם אינו מקיים חס ושלום, אף על פי כן יכול לעסוק בעסקי זה העולם. ובאמת למה כן, שבלא אמת אינו יכול לעסוק אפילו בעסק העולם הזה ולא כן בשאר מצוות.

הכלל כי האמת הוא מדרגה גדולה ואינו בא בנקל, ואם היה באפשרי לעולם להתקיים בלא האמת, לא יהיה האדם מעורר עצמו לבוא אל האמת, ולא היה עושה שום דבר לבוא אל מדרגת האמת, ולזה עשה השי"ת, שבלא אמת לא יכול להתקיים אפילו עסקי העולם הזה בכדי שעל ידי זה יעורר עצמו לבוא אל האמת בעבודות הבורא יתברך.

וזהו השליך אמת ארצה שגם בארציות לא יתקיים ללא אמת…

עבודה על מידת האמת, כמה זה נכון!!!

אמת לא חייב להיות בדווקא בשיחת מרעים, אמת יכולה להיות גם אמת פשוטה כזו שיוצאת מהלב וגורמת לחיים להיראות אחרת ולדבר את השפה שרק הם יודעים..

אבל גם השקרנים שחבורה פעמים שלא טומנים ידיהם בצלחת, ומנסים לגרום לכמה וכמה טצדקי לצאת ולומר: "אנחנו הצודקים" ומה אתם רוצים אנשי אמת?

בואו ותשמעו סיפור ששמעתיו מידידי ורעי הגאון ר' רפאל הרוש שליט"א ראש כולל "עץ החיים" ונבין מה זה אמת פנימית אמיתית, "בוסטר אמיתי", לכבוד ה' יתברך:

לפני שנים רבות חי כאן בארץ ישראל יהודי ושמו ר' זלמן גראס זצ"ל, יהודי זה היה תלמיד חכם אמיתי בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, ומקדיש כל עיתותיו לתורה ויראת שמים, והוא סיפר שכשהוא היה בחור הוא למד בסלבודקא אצל הסבא זצוק"ל, והסבא היה כולו אומר כבוד ויראת אלוקים, ומכובדות של בני מלכים, באחד מן הלילות שבו הוא למד יום שלם ברציפות ובהתמדה מוסר והלכה ומידות טובות, ויצא אל חדרו בישיבה כשחש את הלאות פושטת בכל אבריו, כשירד במדרגות פגש את הסבא במלוא הדרו עולה גם כן במדרגות שהוא קורה לו: "זלמן, שתדע לך, אתה גם צדיק וגם רשע!!!".

"מאוד נבהלתי", סיפר ר' זלמן שנים רבות אחרי כן, אך מיד התעשתתי ושאלתי: "רב'ה, אם אני רשע למה אני צדיק ואם אני צדיק אז למה אני רשע"?.

ענה לו הסבא כשחיוך על פניו: "אתה צדיק, שזכית ללמוד היום בהתמדה גדולה ועקבתי אחריך כל היום, מדוע אתה רשע אתה שואל?, לאיפה נעלם החיוך שלך?, למה אתה לא מחייך?.

זו שאלה שאם אנחנו היינו פוגשים אותה היום בזמננו, לא היינו עונים כמו הסבא, כי כל בנאדם יש לו את טרדות החיים שלו ואת הקשיים הרבים איתם הוא מתמודד ביום יום, אך שאלת הסבא נבעה מתוך אמת פנימית שככה צריך לשמוח!, ככה צריך להתנהג, וככה החיים צריכים להיראות!

ולדעת שתמיד "אמת מארץ תצמח", אפילו מהדברים הפשוטים…..

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!

התחלה מבורכת וחורף בריא!

—

המאמר נכתב לרפואת מורי ורבי עטרת ראשי

הרב חיים שמעון בן מדלן מזל טוב פינטו שליט"א

וכן לרפואת

הגאון הרב שמעון בעדני בן חביבה שליט"א.

בתושח"י.